יום שישי הוא יום עם הרבה פוטנציאל להיות פחות מקוון. הסידורים, ההכנות, הילדים שבבית, מרחיקים אותי מהטלפון.
היום השתדלתי להמעיט בהאזנה לפודקאסטיםת כדי הסידורים, ואפילו הצלחתי לישון קצת בצהריים ולטייל עם בן השנתיים בשכונה ובגן השעשועים.
וזה מזכיר לי רשימה לא מלאה של מצבים ומקומות בהן אני משתמש בטלפון והייתי שמח להפסיק:
- במיטה כשאני מתעורר
- תוך כדי צחצוח שיניים
- כשאני 'משגיח' על הילדים בגן שעשועים
- כשאני עם הילדים באופן כללי
- בפגישות (צריך להשאיר את הטלפון בחוץ - ואם הפגישה לא חשובה - עדיף לא להגיע אליה בכלל)
- כשאני צופה בטלוויזיה
- כשאני אוכל
- כשאני הולך ברגל
- מיד כשיוצאת שבת לראות "מה פספסתי"
- במיטה לפני שאני נרדם
אני מרגיש שנגמלתי לגמרי משימוש בטלפון במקרים מסוכנים: בזמן נהיגה וכאשר אני משגיח על פעוטות ליד מכוניות.
קאל ניופורט ממליץ להתרגל לשני מצבים דומים אך מובחנים - ששניהם נחווים בתהליך ההפסקה הדיגיטלית, ואני מקווה שתרגול שלהם יעזור לי להשתמש בטלפון באופן יותר מכוון:
- שיעמום: בשנים האחרונות התרגלנו לא לסבול את השעמום. בכל פעם שהמח שלנו מרגיש שיעמום - מייד נדאג לספק לו גירוי - באמצעות הטלפון הנגיש שמחובר לאינטרנט האינסופי. ניופורט טוען שההתניה הפלובית הזו מפריעה לנו בחיים המקצועיים: כשאנחנו מנסים לעבוד על משימה קשה, המוח דורש את הגירוי. חשוב לתרגל אותו לכך שלא תמיד הוא יקבל אותו.
- התבודדות: המצב שבו אדם נמצא לבד עם מחשבותיו, בלי לקלוט או לעבד תוכן שמגיע ממישהו אחר - בלי לקרוא, בלי לצפות, בלי להאזין. בעבר הלא רחוק רוב האנשים היו במצב כזה במשך זמן רב כל יום, אך כיום - גם בהמתנה קצרה למעלית או אפילו במקום שגם המלך הולך אליו לבד - אנחנו מיד נשלוף את הטלפון ונצרוך תוכן חיצוני. המוח שלנו עדיין צריך זמן לעבד את המחשבות הפנימיות בעצמו. כשצמצמתי את ההאזנה לפודקאסטים - אמרתי שאני צריך קצת להקשיב לפודקאסט שמופק בתוך הראש שלי.
שבת היא ההפסקה הדיגיטלית שלי מאז ומתמיד. מעניין יהיה לשים לב לאיך אני נוהג כאשר הצורך בהסחת דעת מתעורר במהלך השבת. אעדכן מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה