
למה מינימליזם דיגיטלי?
בתחילת 2019, קאל ניופורט פרסם את הספר "מינימליזם דיגיטלי - לבחור בחיים ממוקדים בעולם רועש".
ההגדרה של "מינמליזם דיגיטלי" היא - פילוסופיית שימוש בטכנולוגיה, לפיה יש למקד את הזמן המקוון במספר מועט של פעילויות שנבחרו בקפידה והותאמו כך שיתמכו בדברים החשובים לך, ואז לוותר בשמחה על כל פעילות אחרת.
הרעיון הוא שבמקום שהמכשירים הדיגיטליים ישמשו להסחות דעת, לבזבוז זמן, להסטת הקשב שלנו ממה שחשוב לנו, במקום שהשימוש בכלים הדיגיטליים יהיה הרגל רע ואולי אפילו התמכרות - נשתמש בהם רק באופן כזה שמסייע למה שחשוב לנו ביותר בחיים - ובאופן המתאים ביותר לכך.
בספר מתואר תהליך לאימוץ פילוסופיה כזו. השלב הראשון הוא Digital Decultter - לעשות סדר דיגיטלי.
איך עושים סדר דיגיטלי?
- במשך 30 יום לוקחים הפסקה מכל טכנולוגיה אופציונלית (אפשר להשתמש רק בטכנולוגיות הכרחיות - למשל - כאלה שהכרחיות לעבודה).
- במהלך ההפסקה, לחפש ולגלות פעילויות והתנהגויות מספקות ובעלות משמעות.
- לאחר ההפסקה, להכניס מחדש טכנולוגיות אופציונליות לחיים, כשמתחילים מדף חלק. עבור כל טכנולוגיה כזו, צריך לבחון איזה ערך היא משרתת, ולהחליט איך בדיוק נשתמש בה כדי להביא את הערך הזה למירב.
למה אלול?
אלול, החודש האחרון בשנה העברית, מסמל זמן של חשבון נפש והזדמנות לשינוי לקראת התחלה של שנה חדשה. ההצעה של קאל ניופורט לקחת חודש של בחינת השימוש שלי בטכנולוגיה הדיגיטלית מסתדרת לי בדיוק עם האווירה של התקופה הזו בשנה.
כבר כמה שנים שאני מפסיק את השימוש בפייסבוק - הרשת החברתית המרכזית שבה אני משתמש - למשך חודש אלול. הבעיה שההפסקה הזו לא משאירה שום סימן אחרי שהיא נגמרת ואני חוזר להשתמש בפייסבוק, באופן דומה מאוד למה שהיה לפני ההפסקה. אולי כמו המעשנים שומרי השבת שמיד אחרי ההבדלה רצים אל הסיגריה (או כמו שאני רץ לטלפון במוצ"ש) - ההפסקה לא באמת משנה את המציאות בהמשך.
השנה אני רוצה להרחיב את ההפסקה לכל הטכנולוגיות הלא הכרחיות - כל הרשתות החברתיות, כל אתרי החדשות, וכל מה שמסיח את הדעת.
לאחרונה, אני מרגיש לא כל-כך בנוח עם השימוש שלי בטכנולוגיות הדיגיטליות: אני ניגש לטלפון מאוד קרוב לזמן שבו אני מתעורר, מתעדכן בתדירות גבוהה מדי בנושאים שקשורים לעבודה (מחוץ לשעות העבודה), בודק יותר מדי את hackernews וקבוצות "שימושיות" בפייסבוק, ולא מצליח "להשתעמם" ולהתמודד עם המחשבות שלי, ורץ לחפש דופמין או הסחת דעת במכשיר הסלולרי. מקווה שהתהליך שאעבור במהלך החודש הזה יעזור לי בשנה הבאה לעשות שימוש הרבה יותר מושכל ומכוון בטכנולוגיה הדיגיטלית.
למה בלוג?
בעיקר כמזכרת לטובת העתיד. אני מוצא את עצמי מאוד נהנה לקרוא דברים שכתבתי לפני הרבה שנים, לקבל הצצה למצב שבו הייתי כשכתבתי את הטקסט.
בנוסף, אני מקווה שהרפלקציה במהלך החודש הזה תעזור לי להבין יותר טוב - האם הצלחתי? איפה התקשתי? איך הרגשתי עם השינוי? אני חושב שכתיבה תאפשר לי לבחון את החוויה שלי ואולי גם תזכיר לי את המסלול שעברתי.
להפתעתי, כחלק מההכנות שלי להפסקה גיליתי פוסט שכתבתי לפני שנה, בו תיארתי איך אני מתכוון לבצע Digital Declutter (אז קראתי לזה "גמילה". עכשיו זה מרגיש לי כמו ביטוי חזק מדי). אני חושש שלא הצלחתי להתמיד בתהליך הזה, ושההשפעה שלו הייתה מאוד מוגבלת - אבל לא המשכתי לכתוב - אז אני לא יכול להיות בטוח.
לבסוף, העובדה שאני מפרסם את הבלוג הזה לאינטרנט בזמן אמת עשויה להגדיל את המחויבות שלי לתהליך.
אגב, כתבתי לפני הרבה שנים בלוג על ההשתתפות שלי בתכנית אלול של בית פרת, אז זה לא הבלוג הראשון על אלול שאני כותב.
איך התכוננתי
- רפרפרתי שוב על הספר של קאל ניופורט כדי להתרענן ולהזכר בנקודות המרכזיות, תוך התמקדות בפרק שמדבר על ההפסקה בת 30 הימים.
- עברתי על כל האפליקציות והשימושים בטלפון שלי והחלטתי איזה מהם הכרחיים ואני אהיה חייב להמשיך להשתמש בהן גם במהלך חודש אלול, ואיזה מהם לא הכרחיים ולכן לא אשתמש בהם. קבוצה שלישית הן אפליקציות הכרחיות לעבודה, אך לא הכרחיות מעבר לשעות העבודה - כמו למשל - workplace - המוצר של פייסבוק למקומות עבודה.
- מחקתי את האפליקציות הלא הכרחיות, איפסתי את הסיסמאות לפייסבוק וטוויטר ו"שכחתי" אותן מיד - כדי להקשות מאוד על עצמי את השימוש בכלים שאני לא רוצה להשתמש בהם.
- בחרתי כמה נושאים שאני מתכוון להתמקד בהם במהלך החודש - למשל - למקד את הקשב שלי במשפחה ובילדים, לקרוא וללמוד, להתאמן ולרוץ, לתרגל מדיטציה. בפרט, תכננתי מה לעשות כאשר אני אחוש את ה"גירוד" שבו יש לי צורך בהסחת דעת שבשיגרה הייתי מספק אותה באמצעות כלים דגיטליים. הפעם אני מתכוון לקרוא ספר, ולשם כך אני מתכוון להסתובב יותר עם הקינדל שלי במהלך החודש.
מתכנן להצליח בהפסקה ובתיעוד שלה, ומקווה שיהיה מעניין ומועיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה